צוואות וירושות
בבסיס דיני הירושה עומדת זכותו של אדם לצוות בחייו מה יעשה ברכושו לאחר מותו, ואף לתת הוראות לגבי אופן חלוקת העיזבון.
הדרך הבטוחה והמקובלת לעשות כן הינה באמצעות עריכת צווה העונה על דרישות החוק מבחינת מהותה וצורתה.
החוק קובע כללים לגבי אופן חלוקת עזבונו של נפטר לאחר מותו. אולם הוא מעניק עדיפות ברורה לחלוקה על פי צוואה, וקובע כי במידה וקיימת צוואה תקפה, יחולק העיזבון בהתאם לאמור בה, ולא על פי דין. כלומר, החוק בהחלט מעניק לגיטימציה למימוש רצונו הפרטי של אדם גם בנוגע לעיזבונו על פני חלוקתו בהתאם לכללים שקבעה המדינה.
מדוע לערוך צוואה?
לעריכת צוואה יתרונות רבים. הנה כמה מהבולטים בהם:
מניעת חלוקת הרכוש על פי דין ומימוש רצונו הפרטי של המוריש. החוק קובע סדר יורשים מסויים, אשר מוריש בצוואה אינו מחוייב לו.
מניעת סכסוכים בין היורשים. הגברת מידת הוודאות.
היעדר צוואה מאלצת את מנהל העיזבון בדרך כלל למכור את מלוא נכסי העיזבון. אילוץ זה יכול ליצור מצבים לא רצויים, וכרוך בעלויות מוגדלות. הסדרת הירושה בצוואה מאפשרת את המשך הפעלת עסקים חיים.
חלוקת נכסים אשר אינם ניתנים לחלוקה, כגון תכשיטים, ציורים ופרטי אומנות, חפצים בעלי ערך סנטימנטלי וכדומה
אפשרות לצוואת "יורש אחר יורש", דהיינו לצוות מה יעשה ברכוש המוריש לאחר פטירתו של היורש.
אפשרות לצוואות הדדיות בין בני זוג וידועים בציבור, המורישים את הרכוש אחד לשני, כאשר רק לאחר פטירת בן הזוג עובר הרכוש לילדי בני הזוג. בהיעדר צוואה במצב זה מחולק הרכוש על פי דין, כלומר חלקים מהעיזבון עוברים לבעלות הילדים כבר לאחר פטירת המוריש.
הימנעות מהתדיינות עתידית בנוגע למעמד "ידוע בציבור".
