חנינות ורישום פלילי
בקשת חנינה הינה בקשה מיוחדת המוגשת לנשיא המדינה, לאחר סיומו של הליך משפטי, ואשר מטרתה לשנות את תוצאותיו של ההליך המשפטי באופן שיטיב עם המבקש.
משרד המשפטים ייחד מחלקה מיוחדת לטיפול בבקשות החנינה. מחלקת החנינות בוחנת את הבקשה, מגבשת את המלצותיה ומעבירה אותן אל שר המשפטים, אשר ממליץ לנשיא המדינה אם לדחות את הבקשה או להיעתר לכולה או לחלקה.
ניתן לבקש חנינה מנשיא המדינה בשש קטגוריות שונות:
קיצור תקופת התיישנות/מחיקת רישום פלילי: התחום בו מירב הבקשות מוגשות.
הקלה בעונש מאסר.
קציבת מאסר עולם.
הקלה בפסילה מלנהוג.
הקלה בקנסות כלליים.
הקלה בקנסות תעבורה.
קיצור תקופת ההתיישנות/מחיקת רישום פלילי
לעתים קרובות, העונש החמור יותר שבית המשפט גוזר על אדם אשר הורשע בפלילים הוא לאו דווקא העונש המוחשי, כלומר עונש המאסר, המאסר המותנה, עבודות השירות וכיוצ"ב, אלא דווקא הכתם שבהרשעה הפלילית.
אדם אשר הורשע בפלילים מסומן הלכה למעשה על ידי המערכת בסימון חזק ובולט. ההרשעה הפלילית נועדה להזהיר את הציבור באמצעות אורגנים שונים מפני המורשע, להודיע לציבור באילו עבירות הוא הורשע ולמנוע ממנו לעסוק במגוון עיסוקים לתקופה ממושכת.
אמנם לאנשים פרטיים אין זכות לקבל מידע על עברו הפלילי של אדם, אולם החוק מתיר לגופים שונים גישה למידע זה, וכאמור מגביל את המורשע מעיסוק ולימוד של מגוון מקצועות.
חלק גדול מהמורשעים בפלילים הינם אנשים נורמטיביים, אשר מעדו וכשלו באופן חד פעמי, או שחוו תקופה קשה בחייהם אשר במהלכה הסתבכו עם החוק. הם אינם עבריינים, ואלמלא אותו אירוע או תקופה לא היו באים במגע כלשהו עם החוק. חלקם צעירים בתחילת דרכם אשר ברגע אחד, קצר ונמהר, שינו את מהלך חייהם, כאשר מאותו רגע ועד למחיקת הרישום הפלילי הוא עתיד ללוות אותם לכל אשר יפנו.
בקשת החנינה הינה כלי אשר נועד להקטין את נזקי הרישום הפלילי. לנשיא המדינה יש את הסמכות לבטל או לקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה, כך שלהרשעה תהיה השפעה קצרה יותר.
מניעה מראש של הרשעה פלילית ורישום פלילי
בכל מקרה בו אדם עומד לדין בעבירה פלילי יש להביא בחשבון, כבר בשלב הראשוני את ההשלכות ארוכות הזמן של ההרשעה הפלילית, ולשקול נקיטת צעדים העשויים להביא לכך שלא יהיה רישום פלילי. ישנם מספר דרכים בהם ניתן לנקוט העשויות להביא לתוצאה הרצויה.
שכנוע רשויות התביעה שלא להעמיד לדין זו כמובן הדרך הרצויה והטובה ביותר. הדבר נעשה באמצעות פניה לרשויות התביעה, קיום פגישות ופעולות שכנוע.
ביטול כתב האישום
ראשית, יש לנסות ולשכנע את רשויות התביעה, במקרים המתאימים, לחזור בהן מכתב האישום. במקרה בו הנאשם כבר מסר את תשובתו לכתב האישום לבית המשפט, ניתן להסכים עם רשויות התביעה שחזרתה מכתב האישום לא תחשב כזיכוי, אלא כחזרה למצב הראשוני כאילו לא הוגש כתב אישום מעולם.
הגשת בקשה לעיכוב הליכים: במקרים המתאימים ניתן לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעכב את ההליך המשפטי. ליועץ סמכות על פי חוק להתערב בהחלטת גופי התביעה ולשנות אותה. החלטה על עיכוב הליכים יכולה להיות מותנית בתנאים מסויימים, כמו ביצוע עבודות לתועלת הציבור, ועל פי חוק מוסמך היועץ המשפט לממשלה לחדש את ההליכים בהתקיים נסיבות מסויימות.
מתן צו ללא הרשעה
גם במקרים בהם בית המשפט מצא כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כולם או חלקן, הוא מוסמך ליתן צו ללא הרשעה. למשל, בית המשפט מוסמך לגזור על נאשם עונש של עבודות לתועלת הציבור מבלי להרשיע אותו בדין. מתן צו ללא הרשעה אינו מבטל לחלוטין את הרישום הפלילי, אולם לרישום כזה השפעה מצומצמת יותר, למעט גופים סמכות לראותו ותקופת המחיקה שלו קצרה מאד.
בקשה לקיצור עונש מאסר
היות והליך החנינה אינו מהווה תחליף לפסק דינו של בית המשפט, ההנמקה לבקשות חנינה מסוג זה תתבסס בדרך כלל על נסיבות חדשות אשר לא היו מונחות בפני בית המשפט. כך למשל מחלה של האסיר או בן משפחתו, לידת ילדים או שינוי עמוק שעבר האסיר מאז שנשפט יכולים להוות בנסיבות מסויימות בסיס למתן חנינה.
כיצד מגישים בקשה לחנינה
החוק מורה כיצד יש להגיש בקשת חנינה. חשוב לזכור שהנימוקים של בקשת החנינה והמסמכים המצורפים לבקשה והתומכים בה הם החלק החשוב והמרכזי בבקשת החנינה. אנו ממליצים להיעזר בשירותי עו"ד המתמחה בתחום כדי למקסם את סיכויי הצלחת הבקשה.
