ישי ניב עריכת דין
פייסבוק - ישי ניב עריכת דין
ישי ניב עריכת דין - 04-6222567
תחומי פעילות

צוואות וירושות

קו

 

תאונות עבודה

משרדנו מתמחה בטיפול בתביעות נזיקין, הכוללות בין היתר תאונות עבודה. אנו מייצגים לקוחות רבים בתביעות תאונות עבודה (נזקי גוף תאונות עבודה,

פגיעה בתאונת עבודה (או מחלת מקצוע) הינו אירוע אשר מהווה בסיס לכמה עילות נפרדות לפיצוי, אשר בדרך כלל משלימות ומצטברות זו לזו ואינן באות זו במקום זו:

 

בולט חובה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה, ולאחר מכן לקביעת נכות מעבודה וקבלת מענק נכות או קצבה, בהתאם לדרגת הנכות שתיקבע.

בולט ניתן לנקוט בהליכים משפטיים נגד אלו אשר גרמו לנזק. "מזיקים" אלו יהיו בדרך כלל המעבידים, אולם לעתים יהיו גם מזיקים נוספים.

בולט ניתן להגיש תביעה נפרדת לפיצוי על בסיס פוליסות ביטוח פרטיות. לדוגמא, לעובדים רבים פוליסות ביטוח מנהלים, בהן מרכיבי פיצוי בגין אבדן כושר עבודה. פוליסות נוספות מבטיחות פיצוי קבוע בגין נכות מתאונה.

בולט תביעות פנסיוניות.

 

משרדנו מייצג נפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע מסוגים שונים, בפני כל הערכאות בתי המשפט וועדות המוסד לביטוח לאומי.

 

מהי תאונת עבודה? מהי מחלת מקצוע?

תאונת עבודה היא כל פגיעה שנגרמת לאדם כתוצאה ישירה או עקיפה מעבודתו. התאונה יכולה לקרות גם תוך כדי עבודה אצל מישהו מטעמו של המעביד, וכן בדרך לעבודה ודרך חזרה של העובד לביתו, אולם בכל מקרה היא חייבת להגרם כתוצאה מאירוע תאונתי פתאומי.

חלת מקצוע הינה מחלה הנגרמת כתוצאה ישירה מהעבודה. עם זאת, לא כל מחלה אשר נגרמה כתוצאה מעבודה מוכרת על ידי החוק כמחלת מקצוע. המחוקק הגדיר בחוק רשימה סגורה של מחלות שאם הנפגע לקה באחת מהן הוא יוכר כנפגע עבודה, כגון שחפת, שיתוק ילדים, סרטן עור, עוויות, מחלות קרינה, מחלות עצבים, פרקים, גידים, שרירים, ליקוי שמיעה.
נוסף על הרשימה הקבועה בחוק הכירה הפסיקה גם במיקרוטראומה כתאונת עבודה. מיקרוטראומה הינה פגיעה כתוצאה מפגיעות זעירות ומצטברות עקב עבודתו של הנפגע.

 

מתי יחל הטיפול המשפטי

אנו ממליצים להתחיל בטיפול משפטי בסמוך עד כמה שניתן למועד התאונה. יש לכך חשיבות מכרעת במקרה של תאונת עבודה.

הגשת תביעת נזיקין במקרה של תאונת עבודה (שאינה תאונת דרכים) כרוכה בהוכחת אשם או רשלנות מצד המזיק. במילים אחרות, הנפגע יקבל פיצוי מהמזיק רק אם יוכיח שהמזיק גרם באשמתו לתאונה.

על כן, במקרה של תאונת עבודה יש צורך באיסוף ראיות מהיר ויעיל על ידי הנפגע ובני משפחתו. לעתים יש אף צורך בקבלת עזרה ממשרד חקירות פרטי. כדי שהראיות שיאספו יהיו איכותיות, מומלץ להיעזר בשירותי משרדינו כבר בשלב זה, כך שכאשר יבשיל המקרה לתביעה יהיו בידינו מלוא הראיות להוכחת אשם המזיקים.

נפגע עבודה נדרש למסור את גרסתו לגבי השתלשלות האירועים אשר גרמה לפגיעה כבר בשלבים הראשונים שלאחר הפגיעה: למוסד לביטוח לאומי במסגרת דרישה לתשלום דמי פגיעה, לחברת החברות הביטוח השונות ואף במקרים מסויימים למשטרה. מרגע שנמסרה גרסה מסויימת, באותו ניסוח מסויים, הגרסה נשמרת ועלולה לשמש נגד הנפגע במהלך הטיפול בתביעה. על כן חשוב שהנפגע ילווה על ידי עורך דין מוקדם ככל האפשר.

 

תביעת נזיקין – נגד מי?

תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה מוגשת במקרים בהם התאונה נגרמה בשל אשמתם המלאה או החלקית של אחרים מלבד הנפגע.

בדרך כלל הנתבע בתביעות נזיקין בגין תאונות עבודה הינו המעביד, אשר ברשלנותו גרם לתאונה. אולם לעיתים קיימים גורמים נוספים אשר גם להם אחריות לתאונה ולתוצאותיה. למשל, אם העובד יצא במסגרת עבודתו לעבוד ברחוב, ונפל לבור בשטח העיריה בה עבד. במקרה כזה לא רק המעביד אשם בתאונה, אלא גם העיריה, והתביעה תוגש נגד שניהם.

עקרון האשם:

כדי לזכות בתביעת נזיקין עקב תאונת עבודה, יש להוכיח את אשמתו של המזיק, ולא רק את היקף הנזק אשר נגרם. עצם העובדה שאדם נפגע במהלך עבודתו אין בה די כדי לבסס תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה.

אשמם של המזיקים המתבטא בדרך כלל במעשה או מחדל רשלני, או בסדרה של מעשים או מחדלים רשלניים אשר גרמו לפגיעה. ניתן למשל לטעון נגד מעביד שהוא לא הדריך את הנפגע הדרכה נאותה לגבי העבודה אותו היה עליו לבצע, לא גידר מכונה מסוכנת כיאות, לא צירף למטלה מסויימת עובד נוסף וכדומה.

המעבידים והמזיקים האחרים נוטים בדרך כלל להכחיש את אחריותם לתאונה. על כן השלב החשוב ביותר בטיפול בתביעת נזיקין הינו איסוף חומר ראייתי המבסס את אשמתם של המזיקים, כך שברגע שמצבו של הנפגע יתייצב ניתן יהיה להגיש את התביעה.

 

פיצויים בגין תאונת עבודה

באופן עקרוני, הפיצוי בגין תאונת עבודה נגזר מכמה פרמטרים:

 

בולט מידת האשם של המזיקים ואשמו התורם של הנפגע.

 

בולט הנזק שנגרם לנפגע.

 

בולט שיעור ניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי.

 

קביעת מידת האשם של המזיקים

תחילה יש לקבוע מה מידת האשמה של המזיקים לתאונה. לעתים נגרמת תאונת עבודה בשל רשלנותו של המעביד/מזיק, אולם גם לתובע חלק מסויים באשמה לתאונה. במקרה כזה ייגזר הסכום לפיצוי ממידת האשם של המעביד.

למשל, נניח תאונה בה נפגע הנפגע כתוצאה מנפילה מסולם לא תקין, כאשר הוכח שהנפגע לא רק שידע שהסולם לא תקין אלא גם נפל ממנו בעבר מאותה סיבה ממש. במקרה כזה סביר להניח שלו יגיע התיק לבית המשפט, יקבע כי לנפגע אשם תורם מסויים, למשל 20% אשם תורם.

במקרה כזה יהיה על המזיק לפצות את הנפגע בגין 80% מהנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה, כאשר יתר 20% מהנזק אינו בר פיצוי.

 

חישוב שיעור הנזק

בשלב הבא יקבע שיעור הנזק שנגרם לנפגע. הנזק מחולק לשני סוגים עיקריים: נזק מיוחד ונזק כללי. כל אחד מסוגי הנזק הללו מחולק ל"ראשי נזק".

נזק מיוחד הינו נזק אשר נגרם עד למועד הגשת התביעה, ועל כן ניתן לכמת אותו במדוייק, כמו הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות שונות, רכישת אביזרים וכולי.

נזק כללי הינו נזק אשר נגרם ויגרם ממועד הגשת התביעה עד לסוף תוחלת חייו של הנפגע. ראש הנזק העיקרי הינו הפגיעה בכושר השתכרותו של הנפגע, כאשר בתיקים בהן קיימת נכות צמיתה חלק גדול מהפיצוי נפסק בגין ראש נזק זה. ראשי נזק כלליים נוספים הינם כאב וסבל, היזקקותו בעתיד לעזרת הזולת, הפסדי פנסיה וכדומה.

בניגוד להליך משפטי במקרה של תאונת דרכים, בתאונות עבודה הנכות נקבעת בהתאם לחוות דעת רפואיות פרטיות המוגשות על ידי הצדדים, ולעתים באמצעות חוות דעת רפואית נוספת של רופא אותו ממנה בית המשפט.

הנכות הינה נדבך מרכזי מאד לקביעת שיעור הפיצוי. לפיה יקבע שיעור הפיצוי כמעט בכל ראש נזק.

 

מה קורה במקרה של מות הנפגע?

במקרה של מות הנפגע זכאי עזבונו לפיצוי.

חישוב הפיצוי במקרה מוות הינו מורכב ומשתנה בהתאם לפרמטרים רבים כגון גיל הנפטר, גיל ילדיו, עיסוקו טרם נפטר וכדומה.

בשנים האחרונות, לאחר החלת הלכת "השנים האבודות" גדל באופן משמעותי סכום הפיצוי לעיזבון עקב מות הנפגע, כאשר חלק מגדול מהפיצוי ניתן בגין הפסדי שכר של הנפטר בשנים בהן יכול היה להמשיך לעבוד אלמלא התאונה.

 

ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי

לאחר קביעת שיעור האשם והאחריות של המזיק, ולאחר שנקבע שיעור הנזק, יש להפחית מהפיצוי שישולם את תגמולי המוסד לביטוח לאומי בגין דמי פגיעה ומענקי/קצבאות נכות מסך הפיצוי שיפסק לנפגע.

גם תגמולים נוספים של המוסד לביטוח לאומי יופחתו בדרך כלל מהפיצוי, לרבות בגין נכות כללית צמיתה שנגרמה עקב התאונה.

 

הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי הינה מעיין חובה, ומקום שלא הוגשה תביעה ינוכו מסכום התביעה תגמולים רעיוניים, כאילו הוגשה תביעה כזו.

 

תאונות דרכים

 

מדינת ישראל הינה אחת המדינות היחידות בעולם בה זכאי נפגע בתאונת דרכים, בין שהוא נהג, נוסע או הולך רגל, ובין שהתאונה נגרמה באשמתו או שלא באשמתו, לפיצוי בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

 

עד לשנת 1975, נהג, נוסע או הולך רגל אשר נפגעו בתאונת דרכים לא היו זכאים לפיצוי אם הם גרמו לתאונה באשמתם או באשמת נהג הרכב בו הם נסעו.

החל משנת 1975, אז נכנס לתוקפו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין עוד משמעות לשאלת האחריות לתאונה. באופן כללי ובכפוף למספר חריגים, די שהנפגע יוכיח שלרכב בו ישב בזמן התאונה, בין כנהג ובין כנוסע, היה ביטוח חובה ורישיון רכב תקף, ושלנהג הרכב הפוגע היה רישיון נהיגה תקף ליום האירוע, כדי לזכותו בפיצוי, בהתאם לנזקיו.

 

כעקרון, חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב בו ישב הנפגע או שפגע בנפגע כהולך רגל היא זו שתפצה את הנפגע בגין נזקי הגוף שלו.

פוליסה הביטוח הרלוונטית לתביעה בגין נזקי גוף בתאונת דרכים הינה פוליסת ביטוח החובה בלבד.

 

משרדינו עוסק בייצוג נפגעי תאונות דרכים, קלות כחמורות. אנו מלווים את הנפגע ומשפחתו החל מרגע התאונה ועד לקבלת פיצוי מלא מחברת הביטוח.

מטרת הייצוג על ידי משרדינו הינה אחת: קבלת פיצוי גדול ככל האפשר, בזמן הקצר ביותר, והוצאת הלקוח ממעגל המשפט מהר ככל האפשר.

חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים הינו חוק מורכב, ופורש באמצעות פסיקה רבת שנים של בתי המשפט. החוק הוא אולי חוק סוציאלי אשר נועד להיטיב עם נפגעי תאונות הדרכים, אך חברות הביטוח אינן גופים סוציאליים. מטבע הדברים, חברות הביטוח תעשנה כל שביכולתן כדי לפגוע בזכותו של הנפגע לפיצוי, או להקטין את הפיצוי לו יהיה זכאי.

על כן ישנה חשיבות גדולה לייצוג הלקוח מרגע התאונה. אנו מכירים היטב את דרכי הפעולה של חברות הביטוח השונות. עו"ד ישי ניב ייצג במשך שנים חברות ביטוח נגד תביעות נפגעים, וניסיונו והיכרותו העמוקה את הצד השני מסייעת לנו בבלימת ניסיונות חברות הביטוח לפגוע בלקוחותינו ובקבלת פיצוי גבוה.

חשוב לציין שעיגון הפיצוי בגין תאונות דרכים בחוק מיוחד אינו שולל את זכותו של הנפגע לפיצוי בהתאם לפוליסת ביטוח פרטית, במידה וזו אינה מחריגה את הכיסוי בגין תאונות דרכים.

 

להלן בתמצית כמה מעקרונות היסוד בניהול תיק נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים.

מה עלי לעשות מייד לאחר שנפגעתי בתאונת דרכים או שנפגע מישהו מבני משפחתי בתאונת דרכים?

אנו ממליצים כי מייד לאחר קבלת טיפול רפואי ראשוני תפנה לקבלת יעוץ משפטי, זאת מכמה טעמים. ראשית, המידע אודות התאונה עלול להגיע כבר בשלב זה לחברות הביטוח, אשר עשויות להתחיל ולחקור בקשר לתאונה. מעבר לכך, לעיתים תידרש למסור את גרסתך לגבי אירוע התאונה במשטרה, ולעתים גם להחקר באזהרה. יעוץ משפטי הולם יבהיר לך את חובותיך וזכויותיך בשלב הזה.

חשוב מאד לשמור כבר בשלבים הראשונים שלאחר התאונה על תעודות רפואיות, קבלות על הוצאות, תלושי שכר לפני התאונה ואישורים על ימי מחלה ואי כושר. מסמכים אלו יהוו את הבסיס לתביעת הפיצוי בגין התאונה. 

למי עלי להודיע על התאונה?

יש להודיע למשטרה ולחברת הביטוח על התאונה מוקדם ככל האפשר. רצוי מאד שהודעות אלו יעשו באמצעות ובתיאום עם עורך הדין.

להודעה על התאונה יש לצרף את המסמכים הבאים: תעודת ביטוח חובה, רישיון נהיגה (כאשר הנפגע הוא הנהג), רישיון רכב תקף, מסמכים רפואיים ראשונים.

בפניה בהודעה למשטרה יש להקפיד על קבלת "אישור משטרה" לתאונה. זהו מסמך משטרתי בו מצויינים פרטי הרכבים המעורבים בתאונה, פרטי הביטוח ופרטי הנהג והנפגעים.

 

האם אוכל לקבל מחברת הביטוח כספים והחזרים של תשלומים ששילמתי לפני סיום התביעה?

בהחלט. ניתן אף לקבל כספים והחזרים עוד לפני הגשת התביעה. הכיצד?

על פי חוק על חברת הביטוח לשאת בהוצאות הרפואיות אשר אינן מכוסות במסגרת סל הבריאות. ניתן לדרוש מחברת הביטוח ש/תשלם עבור הפינוי באמבולנס.

חשובה עוד יותר זכותו של נפגע תאונת דרכים לקבל במקרים המתאימים תשלום של ממש מחברת הביטוח, המהווה מקדמה של פיצוי על חשבון הפיצוי הסופי.

תשלום תכוף יכול להיות משולם במקרים של פציעות קשות, כאשר ברור כי הנפגע אינו יכול להשתכר למחייתו בשל הפגיעה בתאונה, ונגרמו לו הוצאות ניכרות, כגון הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות שעליו לשלם.

במקרים כאלו עורך הדין פונה לחברת הביטוח בדרישה לקבלת תשלום תכוף עבור הנפגע. ניתן לעשות זאת ואף לחזור ולדרוש תשלומים תכופים נוספים אף לפני הגשת התביעה לבית המשפט.

במקרה של סירוב מצד חברת הביטוח לשלם לנפגע תשלום תכוף רשאי הנפגע באמצעות עורך דינו לפנות בבקשה לתשלום תכוף לבית המשפט המוסמך, אשר יכריע בבקשה.

כל הסכומים אשר יתקבלו במסגרת הדרישות והבקשות לתשלומים תכופים יקוזזו בסופו של דבר מסכום הפיצוי הסופי בו תחוייב חברת הביטוח.

 

מתי תוגש התביעה?

מטרת הגשת התביעה הינה קבלת פיצוי בגין הנזק שנגרם לנפגע. את היקפו המלא של הנזק ניתן לדעת רק לאחר שתהליך ההחלמה של הנפגע הסתיים.

על כן, התביעה תוגש כאשר תהליך החלמתו של הנפגע יסתיים, ומצבו הרפואי יהיה יציב, באופן שניתן יהיה במידת הצורך לקבוע את נכותו הצמיתה כתוצאה מהתאונה.

משרדנו יגיש את התביעה לבית המשפט המוסך לטפל בה. תביעות לנזקים של עד 2,500,000 ₪ יטופלו בבית משפט השלום, ותביעות בגין נכויות קשות במיוחד ונזקים העולים על בסך של 2,500,000 ₪ יוגשו לבית המשפט המחוזי.

 

האם ניתן לסיים את ההליך בפשרה?

בוודאי.

חלק גדול מהתיקים מסתיימים בפשרה, חלקם לפני הגשת התביעה וחלקם לאחר הגשת התביעה. סיום התיק בפשרה תלוי כמובן בסכום הפיצוי אליו אותו תציע חברת הביטוח לנפגע בסיומו של משא ומתן.

למשרדנו ניסיון רב בניהול משא ומתן עם חברות הביטוח וקבלת פיצויים עבור הלקוח במהירות ותוך עמידה איתנה על זכויות הנפגע.

היה והסכום המוצע אינו מספק לא יהיה מנוס מהגשת תביעה לבית המשפט. אולם גם בתי המשפט מנסים להוות מעין מגשר בין הצדדים, וגם הם מציעים לצדדים הצעות פשרה כדי לקצר את ההליך המשפטי.

הצעות בתי המשפט נסמכות על תחשיבי נזק שמגישים הצדדים, תחילה הנפגע ולאחר מכן חברת הביטוח. תחשיב נזק הינו מסמך מקצועי אשר נכתב על ידינו, בו אנו מפרטים ומוכיחים את כל פרטי הנזק שנגרמו לנפגע.

הצדדים מוזמנים לנהל משא ומתן על יסוד הצעת בית המשפט, ותיקים רבים מסתיימים בפשרה בשלב זה.

 

כיצד מחושב הנזק והפיצוי?

הנזק מחולק לשני סוגים עיקריים: נזק מיוחד ונזק כללי. כל אחד מסוגי הנזק הללו מחולק ל"ראשי נזק".

נזק מיוחד הינו נזק אשר נגרם עד למועד הגשת התביעה, ועל כן ניתן לכמת אותו במדוייק, כמו הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות שונות, רכישת אביזרים וכולי.

נזק כללי הינו נזק אשר נגרם ויגרם ממועד הגשת התביעה עד לסוף תוחלת חייו של הנפגע. ראש הנזק העיקרי הינו הפגיעה בכושר השתכרותו של הנפגע, כאשר בתיקים בהן קיימת נכות צמיתה חלק גדול מהפיצוי נפסק בגין ראש נזק זה. ראשי נזק כלליים נוספים הינם כאב וסבל, היזקקותו בעתיד לעזרת הזולת, הפסדי פנסיה וכדומה.

 

האם כתוצאה מהתאונה נגרמה לי נכות?

בהליך המשפטי בגין תאונת דרכים (שאינה תאונת עבודה) הנפגע אינו רשאי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו לבית המשפט. בית המשפט הוא זה אשר ממנה מומחים רפואיים על פי בקשה למינוי מומחים רפואיים אשר מוגשת לו יחד עם כתב התביעה.

משרדינו עובד עם מיטב המומחים הרפואיים בארץ. לאחר בחינת אופיין של הפגיעות של הנפגע, לעיתים תוך התייעצות עם מומחים פרטיים, אנו מגישים לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים.

לאחר מינוי המומחה ישלחו הצדדים למומחה חומר רפואי, המומחה יבדוק את הנתבע וימסור את חוות דעתו.

קיומה של נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, בעיקר כאשר יש לה השפעה על כושר השתכרותו של הנפגע, מגדילה באופן ניכר את הפיצוי אותו עתיד הנפגע לקבל.

 

מה אם תאונת הדרכים אירעה בזמן העבודה או בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו?

במקרה כזה עומדות בפני הנפגע שתי אפשרויות וצורך קביעת אחוזי הנכות כתוצאה מהתאונה.

האפשרות הראשונה היא פניה למוסד לביטוח לאומי בבקשה שוועדה רפואית מטעמו תיקבע את שיעור הנכות כתוצאה מהתאונה. במקרה זה תחייב קביעת המוסד לביטוח לאומי לא רק את הנפגע ואת חברת הביטוח, אלא גם את בית המשפט, וניתן יהיה לחלוק עליה רק במקרים נדירים מאד.

האפשרות השניה הינה להימנע להגשת בקשה לקביעת נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי עד שהמומחה מטעם בית המשפט יקבע את שיעור הנכות.

ההחלטה באיזה מסלול לבחור תלויה בנסיבות ותהיה שונה בכל מקרה ומקרה. נהוג להניח כי פניה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקביעת נכות מעבודה אינה מיטיבה עם הנפגע שכן למוסד לביטוח לאומי אינטרס כלכלי בצמצום הנכות. אולם הנחה זו אינה תמיד נכונה.

 

מה קורה במקרה של מות הנפגע?

במקרה של מות הנפגע זכאי עזבונו לפיצוי.

חישוב הפיצוי במקרה מוות הינו מורכב ומשתנה בהתאם לפרמטרים רבים כגון גיל הנפטר, גיל ילדיו, עיסוקו טרם נפטר וכדומה.

בשנים האחרונות, לאחר החלת הלכת "השנים האבודות" גדל באופן משמעותי סכום הפיצוי לעיזבון עקב מות הנפגע, כאשר חלק מגדול מהפיצוי ניתן בגין הפסדי שכר של הנפטר בשנים בהן יכול היה להמשיך לעבוד אלמלא התאונה.

 

ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי:

במקרה של תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה יופחתו תגמולי המוסד לביטוח לאומי בגין דמי פגיעה ומענקי/קצבאות נכות מסך הפיצוי שיפסק לנפגע.

גם תגמולים נוספים של המוסד לביטוח לאומי יופחתו בדרך כלל מהפיצוי, לרבות בגין נכות כללית צמיתה שנגרמה עקב התאונה.

 

שכר טרחת עורך דין:

שכר הטרחה עבור טיפול במקרה של נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים מוסדר בחוק. ניתן לבחור בין אחד משני מסלולים: או שכר טרחה קבוע ומוסכם מראש, או שכר מדורג כדלקמן:

8% מסכום הפיצוי + מע"מ במקרה של סיום התיק בפשרה לפני הגשת תביעה.

11% + מע"מ במקרה של סיום התיק הפשרה לאחר הגשת תביעה.

13% + מע"מ במקרה של סיום התיק לאחר הגשת תצהירים.

 

 

מדריך זה הינו תמציתי ואינו מחליף התייעצות עם עורך דין.

ישי ניב - עורך דין     |    רח‘ הלל יפה 15, חדרה 3820326     |     טלפון. 04-6222567     |  מייל. office@yn-law.co.il 

אודות הנגישות

הפעל נגישות

בניית אתרים